הארכיאולוגיה המודרנית היא בת כ-100 שנה וגילו של מקצוע השימור הוא כ-50 שנה.
השימור התפתח מתוך הכרה בערך רב הטמון בתרבויות שרק חלקים מהן השתמרו ועל מנת להגן עליהן מתהליכי בלייה ההולכים ומחריפים כתוצאה מחשיפת השרידים לפגעי אקלים.
בשנות ה-50 של המאה ה-20 גובשו באירופה היסודות לשימור מבנים ואתרים ולתחזוקתם באמצעות טכנולוגיות וחומרים זהים לאלה שהיו נהוגים בעת העתיקה. אמנה בינלאומית לשימור אתרים ולשיקומם שנחתמה ב-1964 הכירה בקשר הקיים בין התרבות המודרנית לבין תרבות העבר, הגדירה תשתיות, עקרונות לשימור, תהליכי שימור וחפירה ארכיאולוגית, והיא מנסה להתמודד עם התפיסה המערבית שמזלזלת בשרידים אדריכליים שהם עדויות לתרבויות קדומות.
המסרים שנושאים השרידים יכולים לעזור בהתמודדות האדם עם סביבתו ולסייע בניסיונותיו לשרוד על פני כדור הארץ. הם מתייחסים לטבע, לשמירה על האיזון או להפרתו ולתוצאות הנובעות מכך, למיקום האדם במעגל הטבע והייקום, מאפשרים השלמה עם איתני הטבע או התמודדות עם הניסיון לשנותם.
חשוב לבחון מסרים אלו מתוך הבנת המשותף לאדם המודרני ולאדם שחי בתקופות קדומות, וזאת בדומה לערכים אחרים המשותפים לשתי קבוצות אלה. כמו ערכים רוחניים שנשארו צרובים בנשמתו של האדם מאז החלה האנושות להלך על פני כדור הארץ.
חפירה ארכיאולוגית ושימור אתרים שואפים בין חפירות ארכיאולוגיות שנועדו לחשוף את תולדות האדם ועברו ולחקור אותם, לבין הצורך בשימור האתרים הנחשפים. חברת השפע מאפשרת פינוקים, מותרות ורמת חיים גבוהה במחיר של הרס סביבתי. אלו שמים בסימן שאלה את יכולת ההישרדות שלנו בתנאים משתנים. אלו שמים בסימן שאלה את יכולת ההישרדות שלנו בתנאים משתנים.
מתוך הכרה בשינוי הסביבתי מתפתחת "גישה ירוקה – אקולוגית" לשיפור המודעות הכלל עולמית: סביבה ירוקה, בנייה הירוקה, מיחזור, חיפוש מקורות אנרגיה חלופית וניצול מקורות קיימים כדי ליצור יחידת מגורים המשקללת את הנתונים הסביבתיים על מנת להגיע לאיזון בין הסביבה לאדם. הבנייה מתבססת על ניסיון העבר ומשתלבת בתחום הבנייה המתקדמת והידע הטכנולוגי. ראשיתו של תכנון מבנה מודרני הוא בבדיקת היסטוריה האדריכלית של אזור המגורים והאקלים שלו. תחילתו של תהליך בנייה באיתור מאפייני הבנייה שהיו נהוגות באזור בעבר. אותם מאפיינים מהווים ביטוי להכרח בניצול האופטימלי של התנאים במרחב, בהעדר מים זורמים וחשמל. כדי להגיע לתוצאה של בית שהוא גם יחידה שימושית אסתטית וגם יחידה המשתלבת בסביבתו הטבעית מתייחס התכנון האקולוגי לתחום ניצול מקור אנרגיית השמש לייצור חשמל, ניצול הצד הדרומי בחורף והצללה בקיץ. ניתוב הרוחות לאוורור בקיץ והגנה בחורף. שימוש בחומרי בנייה טבעיים וממוחזרים כאחד, ידידותיים לסביבה ולאדם. שימוש בחומרים נושמים לצורך יצירת הבדלי יובש ולחות, חום וקור בין החלל הפנימי של הבית והתנאים החיצוניים כבידוד טבעי. מיחזור מים אפורים וניצולם לצורכי השקיה מסביב לבית יוצרים צמחייה שמאפשרת הצללה, הסחה מרעשים סביבתיים וחסימת רוחות חזקות. בשילוב מרב האפשרויות ימלא הבית שנבנה בשיטת "הבנייה הירוקה" את צורכיהם הפיזיים, הרגשיים והרוחניים של דייריו.
