משמרים טכנולוגיה ומשחזרים מוצר: בטון טרומי יצוק מתוצרת בית החרושת האחים שלוש

מבוא

בניית האבן המסורתית היוותה במשך אלפי שנים   מרכיב כמעט  בלעדי בנוף המרחב הבנוי בארץ ישראל .  נוף בתי האבן  החל להשתנות לקראת סוף המאה התשע-עשרה  עם חדירת חומרי בנייה ומוצרי בנייה מאירופה הודות לניוד סחורות, חומרי גלם וידע אנושי שעברו  דרך  נמלה של יפו אשר שימש כמוקד מעבר עיקרי בין ארץ ישראל (להלן:א"י)  לאירופה. בין חומרי הבנייה נמנים עצים לבניין, קורות פלדה, רעפי חרס, זכוכית, וטכנולוגיות בנייה חדשניות. ( קרק, 2003) במקביל, ועם התפתחות מושבות הטמפלרים בא"י בתקופה זו  נעשה שימוש בחומרי בניין ומסורות  חדשות  בעלות השפעות אירופאיות אשר  והיוו חידוש נוסף לסגנון הבנייה המקומי.

חידושים  אלו הם שהביאו להתפתחות תעשייה מקומית בתחומים  השונים וביניהם של מוצרי הבטון המיועדים לבניין . תעשייה זו החלה להתפתח בארץ ישראל בתחילת העשור הראשון של המאה-העשרים עם הקמתם של שלושה בתי חרושת  לייצור מוצרי בטון :  בית החרושת של משפחות ביילהרץ ושומאכר   שהוקם  ב 1903  במושבה הטמפלרית בחיפה  ( לבנוני, 2014) , מפעלו של  הטמפלר הוגו וילהנד  שהוקם בשנה זו סמוך לתחנת הרכבת של יפו , ובית החרושת "האחים- שלוש" אשר החל ליצר לבנים ככל הנראה[1] בתקופה זו במרחק גיאוגרפי סמוך  (אלכסנדרוביץ ,2010) .

בבניית שכונה אחוזת-בית מצפון ליפו בשנת 1909, יישוב עירוני, עברי "מודרני" ראשון, אשר נבנה  על בסיס תכניות בינוי מוגדרות ומוסדרות וכן בבניית שכונות יהודיות  אשר נבנו בתקופה זו כגון שכונת נווה צדק ושכונת הדר כרמל בחיפה ( לבנוני, 2014)  נעשה שימוש באותם חומרים חדשניים  ובטכנולוגיות הבנייה  שחדרו זה עתה לשוק הבנייה . הבחירה בחומרים ובשיטות בנייה אלו ברחבי א"י  קושרת היבטים אידיאולוגיים לאומיים שונים  של "כיבוש העבודה" , ניתוק התלות בבנאים ובשיטה הערבית המסורתית ושל בנייה וייצור בידי פועלים עבריים (אלכסנדרוביץ, 2010, ) .

מוצרי הבטון באו להחליף את השימוש המסורתי באבן ובאומני הסיתות והבנייה תוך שמירה על דמיון חיצוני לתוצר האבן באדריכלות. יתרונות השיטה היו  בייצור מסחרי בעלויות זולות , בקיצור משך העבודה ובניתוק התלות באבן ובאמני הסיתות המקומיים. (שם, 2010  )  בין מוצרי הבטון הטרומיים (המכונים בישראל  גם "פריקסטים" מינוח הלקוח מלועזית-Pre-cast  ) נפוצים לבני בנייה, חוליות עמודים , מסגרות דלתות וחלונות  ,עמודים  המשמשים כגדרות ומעקות, מדרגות ועוד. 

יוסף אליהו שלוש אשר פעל בראשית המאה-העשרים כקבלן בניין בהקמת שכונת אחוזת-בית , ייצר בבית החרושת "האחים-שלוש" מוצרי בטון טרומיים וביניהם לבני בטון המדמים בחזיתם צורניות של אבן מסותתת בצורה גסה  בשיטות סיתות  המכונות  בערבית " טובזה- זאמלה" ( קרוינאקר, 1985)   . על אף  שניתן היה להשתמש בלבנים אלו כתחליף ראוי לאבן הכורכר המקומית, שלוש עשה בלבנים שימוש סלקטיבי  בעיקר כאבני פינה ובבניית חזיתות מבנים תוך שימוש מסורתי באבן הכורכר המקומית ביתר המבנה (תמונה 1). הראשונים אשר עשו שימוש במוצר הבטון כתחליף מלא לאבן הטבעית בא"י  היו הטמפלרים. בית העם במושבה הטמפלרית שרונה אשר נבנה בשנת 1911 מדגים  שימוש מלא בלבני בטון טרומי ללא בבנייה באבן ( Glenk, 2005). בשנת  שנת 1913 החל להיבנות בית הקונסוליה הגרמנית בשכונה הטמפלרית ואלהאלה, אף היא בנויה כולה מלבני בטון (תמונה 2 ).  בנייה במוצרי בטון ניתן למצוא במושבות הטמפלרים ברחבי הארץ וכן במבנים ביפו, בחיפה, ירושלים, וכן בשכונות יהודיות חדשות אשר הוקמו בתקופה זו .  תוצרים אלו הופיעו במרחב העירוני הבנוי והיו לתופעה רווחת אשר ניתן להבחין בה עד היום במבנים היסטוריים רבים אשר נבנו בתחילת המאה ה-20 . 

בית-שלוש

בית- שלוש נבנה בשנת 1883 על חלקת אדמה מצפון מזרח ליפו. הוא נבנה על ידי אהרון שלוש ושימש למגורי משפחתו. בסוף המאה התשע-עשרה שני בניו יוסף אליהו ואברהם חיים הקימו   בסמוך לבית  את בית-החרושת לייצור מוצרי בטון ומרצפות (שלוש, [1931] ,2005) . בתמונות היסטוריות ניתן לזהות את חזית בית החרושת הפונה מזרחה בנויה בלבני בטון אשר נוצקו בבית החרושת  (תמונה 3)  .

עם תחילת תהליך השימור והשחזור של המבנה[2]  אובחן כי באתר נותרו מספר אלמנטים מקוריים  מבטון יצוק: חוליות עמודים, עמודי גדר, יחידות לחומות ולבני בנייה, חלקם באתרם ואחרים פזורים ברחבי המגרש. ( תמונה 4 )   בחינה של המצב הקיים ע"י צוות התכנון האדריכלי  והמשמרים הראתה שמכל האלמנטים הנדרשים להחזרת הגדרות, השערים וחזית בית החרושת  למצבם הבנוי  המקורי שרדו רק כשליש ( תמונה 5 ) . על כן נקבע שכיוון ואין אפשרות להתקין מחדש את הרכיבים המקוריים  בהעדר חלקים שונים כגון:  חוליות  עמודי שער, חלקי  גדרות המורכבות מיחידות בסיס-עמוד-כותרת, ובכך  שלמות האתר (Integrity )  תיפגע, יש לייצר מחדש את המוצרים החסרים.  בסך הכול נדרשנו ליצר 20 תבניות של טיפוסים שונים . התבניות  הועתקו  מאבות-טיפוס שנלקחו  מהאלמנטים המקוריים.  בתחילה, ביצענו ניסיונות של  יציקות שונות במטרה להשיג דמיון למוצר המקורי ; יציקות אלו  נעשו בתערובות בטון סטנדרטיות כפי שמקובל לבצע בתחום הבנייה כיום, תוך שימוש במינונים שונים של מלט ואגרגטים בגדלים ומסוגים שונים בניסיון להגיע לשחזור דומה . על אף  שבוצעו מספר רב של  ניסיונות,  בכל הניסיונות הללו נוכחנו שהתוצר אשר מתקבל   אינו תואם באופן מספק את המקור. המוצרים החדשים היו שונים לחלוטין בנראות ובחומריות מהיציקות המקוריות . ניכר שהיציקות המקוריות ואלו ששוחזרו הינן מוצרים שונים לחלוטין. היציקות המקוריות היו בגוון אפור-חום, בעלות חזות מגורענת, ופתוחה.  בחלקן  נראו גרגרי חול, שברי צדפים קטנים ולעיתים חלקיקי  אבן כורכר, ואילו היציקות החדשות יצאו בהירות, חלקות (לעיתים מבריקות) , אחידות ונוקשות. יש לציין שגם מבין היציקות המקוריות קיים הבדל ושוני ברמת הגרעון, הגוון, והטקסטורה בין המוצרים. 

בשלב זה  לא היה ברור כיצד יש להתקדם ; מחד, הנחת העבודה  הייתה שבפעולות  שימור בית- החרושת  העברי הראשון  לייצור רכיבי בטון לבנייה בא"י , יש לבצע פעולות שימור ושחזור מתוך ידע מעמיק של חומרי המוצרים ושיטת ייצורם, ומאידך – הבנו שהידע שבידינו איננו מספק. כאשר  נוכחנו לגלות שהמידע אודות טכנולוגיית הייצור  המקורית אינו זמין בארץ ושככל הנראה נשתכח ברבות השנים, נדרשנו לתהליך למידה ומחקר של המוצר ושיטות היציקה ההיסטוריות  בארץ ובעולם , ובכך  לגשת לתהליך השחזור מתוך ידע והבנת המוצר, חומריותו ואופן ייצורו.

מאמר זה מתאר את תהליך שחזור מוצרי הבטון בבית שלוש; מתחקה אחר מוצרי הבטון  המשמשים כתחליף אבן: הרקע ההיסטורי, הטכנולוגי והחומרי; מציג שיטה לשחזור תואם מקור. ובוחן את שחזור המוצר  והטכנולוגיה בהיבט המקצועי.

 

האבן היצוקה

הבטון הוא מוצר המתקבל כאשר מחברים חומר מקשר כגון סיד או צמנט  עם   מלאנים  (להלן: אגרגטים), חול  ומים. הבטון הוא מוצר עתיק אשר נעשה בו שימוש  זה אלפי שנים ועד לימינו  ( Simpson, 1999) .  ככל הידוע, שימוש בבטון כרכיב בבנייה אשר מיועד להוות תחליף לאבן טבעית הופיע לראשונה במצודת קרקסון , צרפת אשר נבנה בשנת 1338 ( Farmer, 2008). בעוד שהבטון שימש כחומר בניה במשך אלפי שנים, ייצור המוני של אלמנטים לבנייה היצוקים בטון החל בסוף המאה התשע-עשרה באנגליה, צרפת  וארה"ב , כמוצרים מקובלים שמהותם הוא שימושם  כתחליף לאבן. התפתחות תעשייה זו היא פועל  יוצא של המהפכה התעשייתית אשר בעטייה  נוצר הביקוש הגדול לחומרי בנייה זולים וזמינים כמו   הסיד ההידראולי וצמנט פורטלנד  באירופה וארה"ב ( Simpson, 1999) .

מוצרים יצוקים בטון המשמשים כתחליף אבן במבנים היסטוריים מכונים בשפה העברית  "יציקות טרומיות" או בתרגום  המילולי השגור " יציקות פריקסט" . המינוח העברי מבטא   פן טכני ומתאר  נקודת זמן בתהליך  הייצור  ואת עובדת היותו יצוק מראש , טרם נעשה בו שימוש.    מספר מינוחים באנגלית מתארים את אותם מוצרים:  "Artificial- Stone" , "Concrete-Stone" , " Reconstructed-Stone"   ""Pre-cast Stone  והנפוץ ביותר : " Cast- Stone".  (Pieper, 2001 p.1)  וכולם, בשונה מהמינוח בעברית  – מבטאים את מהותו החומרית והשימושית של  המוצר.  החומרית- המדובר על מוצר ייצוק, עשוי מבטון, ומלאכותי. מהותו השימושית : היותו תחליף לאבן במראה, בצורה ובשימוש .  מוצרי ה  Cast–Stone ,  (בתרגום חופשי  להלן : אבן-יצוקה )  מוכרים במבנים היסטוריים רבים באירופה וארה"ב  ומשמשים שם כמוצר נפוץ ומוכר בבנייה עד היום. לתעשייה זו ביקוש  עד היום בבניה המודרנית. קיימים מפעלים רבים לייצור אבן-יצוקה, והמידע אודות תהליכי ייצור, שימור ושחזור נגישה לכל בעזרת התאחדויות וארגונים של יצרני אבן-יצוקה אשר התאגדו  בארה"ב ובאנגליה, והתעשייה מוסדרת בתקנים, הכשרה ורישוי.

חיקוי מראה האבן הטבעית מושג במספר דרכים :

  1. שימוש בתערובות מלט המורכבות מצמנט או  סיד הידראולי  ואגרגטים שונים : חול, וסלעים מקומיים גרוסים שאותם ניסו לחקות , ואשר סיפקו  גיוון  או טקסטורה טבעית .
  2. חיקוי תוצרי סיתות אבן : שימוש בתבניות אשר נלקחו מאלמנטים נפוצים  המסותתים אבן בבניית אבן מסורתית .
  3. יציקה בשיטה של "דחיסה יבשה " בה נדרשת כמות מים מצומצמת ובכך מתקבל מראה מחוספס, ונקבובי.

מוצרי האבן היצוקה הפכו נפוצים  ומבוקשים הודות לשימוש בשיטת יציקה הנקראת "הדחיסה היבשה" (  Dry-Tamp) .  בשיטת הייצור ההיסטורית  נעשה שימוש בתבניות קשיחות ממתכת או עץ   אשר לתוכן נדחסה תערובת מלט יבשה- למחצה ( הכוללת כמות מים מצומצמת ביותר בשיעור של 7%) . הודות ליציבותה של תערובת זו, ניתן היה לשחרר באופן מיידי  את התבנית מהיציקה  ובכך לפנותה ליציקה נוספת. ( ניתן לדמות תהליך זה לבניית ארמונות בחול: על התערובת להיות לחה דיו, אך לא נוזלית מידי ; דחוסה והדוקה ).  התוצרים הועברו בשלב זה למשטחי אשפרה המצויה בסביבה רווית  לחות קבועה על ידי אדים או מתזי-מים למספר ימים .  לעומת זאת,  אם היה נעשה שימוש בשיטת הנפוצה  יותר בעולם הבניה- יציקה רטובה, אשר בתערובת המרכיבה אותה כלולים מים בכמות כפולה של כ-20% ,   זמן הייבוש היה  אורך מספר ימים כאשר התערובת עודנה בתוך התבנית, ובכך מגבילה את כמות הייצור.  קיצור משך זמן השימוש בתבנית היווה יתרון אשר  הפך את הייצור בשיטה היבשה  להמוני ומשתלם כלכלית, עד כדי ייצור של 150 יציקות ביום ( Pieper, 2001 ).

עם שגשוג הייצור ההמוני וצמיחת הדרישה  למוצרי אבן יצוקה  שוכללו שיטות הייצור והתפתחו מכשירים שונים  המייעלים את התהליך. החל מסוף המאה התשע-עשרה נרשמו מאות פטנטים של נוסחאות לתערובות ומכשירים שונים . בשנת 1900 נרשם בארה"ב פטנט ראשון למכשיר  שימושי ויעיל  לייצור לבנים יצוקים לבנייה.  האלמנט הנפוץ ביותר היה  לבנת  הבניין אשר לה הייתה הדרישה הגבוהה ביותר בשוק ועל כן חלק גדול של המצאות המכשירים ושכלול שיטת הייצור קשור לתהליך ייצור לבני הבניה (תמונה 6 ) ( Simpson, 1999) . מכשירים לייצור לבני בניה ורכיבים נוספים  שווקו בארה"ב  בפרסומים שונים בעיתונות  ובחוברות הפעלה ייעודיות, הכוללות הוראות מפורטות ותרשימים המנחים את הצרכן כיצד  לבצע  את היציקות בשיטת "עשה זאת בעצמך", ועל כן קיים מידע זמין אודות התעשייה.  בעיון בפרסומים וקטלוגים בארה"ב  מ- 1907-1911 ,  ניתן להבחין במוצרים שונים המופיעים בארה"ב  הזהים לאלו שיוצרו בא"י כגון לבני בניה ועמודי גדר ( תמונה 7 ). אכן  מסתבר ששלוש  ווילנד  ייבאו מלט וחומרים  ממקורות שונים באירופה ובארה"ב (שלוש,[1931] 2005) . לאור הדמיון הרב בין המוצרים בארץ ובחו"ל, סביר להניח  שייבאו גם תבניות ומכשור לייצור, אך לא ברור מאין בדיוק. על אף התפשטות מוצרי הבטון לבנייה בעולם זאת לא התקבלה כטכנולוגיה נפוצה ומקובלת בא"י, ( אלכסנדרוביץ', 2010) ועל כן שרידיה מעידים על תופעה שרווחה לזמן מוגדר בתחילת המאה העשרים.

תהליך ייצור אבן יצוקה

הידע  העיוני שהתקבל מהמחקר שביצענו  אודות האבן היצוקה ושיטות הייצור  אפשר הקמת  פס-ייצור לשחזור מוצרי הבטון בבית שלוש בשיטת האבן היצוקה בדחיסה יבשה. ייעוץ עם מומחים ליציקות אבן מארה"ב תרם  לתרגום אופן  הייצור ההיסטורי שהכרנו במחקר, לשיטות מודרניות התואמות כלים וחומרים הזמינים כיום.  בהתאם לכך,  ייוצרו  20 תבניות קשיחות אשר נלקחו מאבות-טיפוס שהועתקו מהיציקות המקוריות, והוקם פס ייצור בבית המלאכה של החברה. פס הייצור הורכב  מעמדות שונות:

  1. יציקה : לאחר ערבוב החומרים לתערובת, זאת נדחסת אל התבנית בעזרת מכשור ייעודי . בכל פעם נדחסת שכבה של כ 3-4 ס"מ להבטחת דחיסה אחידה ויעילה.
  2. פירוק תבניות : פירוק זהיר ומבוקר של התבנית יבטיח יציקה חלקה ואחידה ודורש מיומנות גבוהה. לאחר הוצאת היציקה מהתבנית היא מורכבת מחדש ומועברת בחזרה לעמדת היציקה.
  3. חדר אשפרה: היציקות המוכנות מועברות על גבי לוחות עץ לחממת אשפרה ובה פועלת מערכת מתזי מים באופן רציף לאחר מספר ימים מועברות היציקות לאחסון ואריזה לקראת העברתן לאתר. ( תמונה 8)

בשיטה זו יוצרו כ- 300 יציקות אבן שונות אשר משמשות עד היום בתהליך שחזור בית-שלוש (תמונה 9). בתהליך הייצור נעשתה  בדיקת מעבדה לבחינת חוזק היציקות. המידע שהתקבל מהתהליך, ובהשוואה ליציקה רטובה מוצג בטבלה 1

 

טבלה  1

 

יציקה רטובה

יציקת אבן  בדחיסה יבשה

יחס  נפחי בין צמנט-אגרגט

1:5

1:3

חוזק מכאני 

 MPa  20-30 (בטון סטנדרטי)

45-60 MPa

שימוש במים בתהליך הייצור

שימוש במים בתהליך, כ20%.

תערובת נוזלית / צמיגית

שימוש מינמלי במים, 7%.  תערובת לחה ואוורירית

אשפרה

חלקית, הרטבה מספר פעמים ביום

קבועה . 98% לחות מתמדת בעזרת אדים או מתזים

שימוש ותפקוד

מתאים ליציקות גדולות, עם בטון מזוין לשימוש קונסטרוקטיבי

גדלים הניתנים לנשיאה ומחליפים שימוש באבן

טיפול ושימור

כיציקת בטון

כאבן טבעית 

מרקם

חלק , נוקשה , דחוס, אחיד

מחוספס, נקבובי , פתוח , אגרגטי

מראה

מבריק

מאט

 

דיון ומסקנות

  אמנות השימור ומסמכי המדיניות השונים המייצגים את האתיקה והתיאוריה של תחום השימור, משמשים עבורנו המשמרים כמורי-דרך, והשאיפה היא ליישם את תהליך הביצוע בזיקה תמידית אליהם .

אמנת ונציה לשימור ולשיקום של מונומנטים ואתרים אשר נכתבה ב- 1964 מתייחסת למצבים בהם יש צורך לבצע פעולות של שחזור, השלמה או בניה מחדש באתרים . סעיף 15 מתייחס למצב הנ"ל בשלילת האפשרות לפעולות שחזור באתרים ארכיאולוגיים ( למעט ההסתייגות באם מדובר באנסטילוזיס).  קפיצה של שלושים וחמש שנים קדימה בזמן ל -1999  לאמנת בורה שנכתבה באוסטרליה בשנה זו, מראה שוני בתפיסת השחזור   (1999,article 20 )  שם  הוא מוגדר כפעולה לגיטימית וראויה כאשר המקום  (האתר) סובל מחוסר שלמות , וכשיש עדות מספקת להחזרת מצבו הקודם של המבנה.

 באמנת איקומוס משנת 2003  ( 2003, סעיף 1.3, 2.3)  המציגה עקרונות לניתוח, שימור ושחזור אתרי מורשת בנויה,  מוגדר ערך המורשת הבנויה לא רק בנראות המבנה אלה כמייצג  את טכנולוגיית הבניה המקורית, וכי בתהליך השימור יש לחקור ולהבין  את שיטות הבנייה והחומרים בהם נעשה שימוש במקור .

לאור כל אלו בוצעו עבודות השחזור  בבית שלוש, בתהליך מודע של הבנה, ניתוח והכרה בפעולת  השחזור. בשלבים הראשונים של התהליך , אז בוצעו הניסויים הראשונים ביציקות בדרך  של ניסוי וטעייה, התברר שהפער בין היציקות המשוחזרות למקוריות בולט במימד הנראות, מכאן נבעה התובנה שיש לחקור את הטכנולוגיה על מנת לייצר מוצר הדומה במאפייניו.  בזאת החל תהליך של חיקור ולמידה עצמית בכדי להגיע לשיטת הייצור בצורה התואמת את האתיקה המקצועית .

תוצאות המחקר גילו בפנינו תופעה מרשימה של המצאות מאפייני בנייה זהים בחלקים שונים של העולם ומעיד בכך על קשרי מסחר, השפעות וחיבור לעולם המערבי בתחילת המאה העשרים, טרם עידן הגלובליזציה. העמקה בתחום היציקות הטרומיות ההיסטריות בא"י, מלמדת שיש  נושאים שטרם נחקרו כגון: מחקר מעמיק העוקב אחר כל מפעלי הייצור בא"י ותוצריהם,  יצירת מאגר טיפולוגי של המוצרים השונים ומאפייניהם, ומיפוי תפוצתם ברחבי הארץ ובהשוואה לעולם. 

 מעבר להצלחה של שחזור המוצרים במובן הטכנולוגי והחומרי , מצאנו כי  עצם החזרת שיטת הייצור אל התודעה, יוצרת חיבור מעניין וייחודי לשתי פעולות המייצגות לכאורה קצוות שונים: השימור והשחזור. הנחת העבודה כי ראוי שבבית החרושת העברי הראשון לייצור מוצרי בטון ייוצרו הרכיבים ברוח המקור, על כל היבטיו, הביאה לשחזור המוצר ועל ידי כך- לשימור הטכנולוגיה  אשר נשתכחה.  

 

תודות: למשמרים יותם כרמל וקימי ממאן  אנשי חזון ומעש שהיו שותפים  למחקר זה.

 

רשימת מקורות

אלכסנדרוביץ', א' ( 2010).  כורכר, מלט, ערבים, יהודים: איך בונים עיר עברית , תיאוריה וביקורת 36 , עמ' 61-87.

בר-אור, א' (2001).  תיק תיעוד בית שלוש, תל אביב .

לבנוני, י' (2014). "הבנאים הגדולים מחיפה- האחים ביילהרץ הטמפלרים", חיפה, ביטאון העמותה לתולדות חיפה, גיליון 12 ,עמ 26-31.

קרוינאקר, ד' ( 1985 ). אדריכלות בירושלים- תקופות וסגנונות, הבניה הערבית מחוץ לחומות: ירושלים: כתר.

קרק, ר' ( 2003) . יפו: צמיחתה של עיר, 1917-1799, ירושלים: אריאל .

שלוש, י'. א'.( [1931] 2005).  פרשת חיי, תל אביב : בבל .

Farmer, M. (2008). What is cast stone? Concrete repair bulletin , July/August, 21-26.

Glenk, H. (2005). From desert sand to golden oranges: the history of the german Templer settlement of Sarona in Palestine 1871-1947. Victoria, canada: Trafford.

Pieper, R. (2001). The maintenance, repair, and replacement of historic cast stone, Preservation Brief   No. 42, 1-15.

Simpson, P. (1999). Cheap, quick and easy: imitative architectural materials, 1870-1930. The University of Tennesse press: Knoxville.

ICOMOS Venice Charter for the Conservation and Restoration of Monuments and Sites. (1964)  https://www.icomos.org/charters/venice_e.pdf

ICOMOS  Burra Charter . (1999)   http://australia.icomos.org/wp-content/uploads/The-Burra-Charter-2013-Adopted-31.10.2013.pdf

ICOMOS Charter- Principles for the analysis, conservation and structural restoration of architectural heritage. (2003) https://www.icomos.org/images/DOCUMENTS/Charters/structures_e.pdf

 Sears Concrete Machinery. (1910)  https://archive.org/stream/ConcreteMachineryTriumphWizardAndKnoxBlockMachines/ConcreteMachinery-TriumphWizardAndKnoxBlockMachines#page/n17/mode/thu

 

רשימת תמונות  

תמונה 1: הבית ברחוב פינס 28-30  ,  אחד מ"תאומי –שלוש" ,  נבנה בשנת 1914 . מדגים בבנייתו  שימוש בלבני בניה בפינות הבית, וכן רכיבים נוספים  מתוצרת בית החרושת "האחים שלוש": עמודי שער, לבני בנייה בחומה ועמודי גדר, מסגרות לפתחים, מדרגות ועוד. צילום: טלי אולך-איל

תמונה 2 : בית הקונסוליה הגרמנית בוולהאלה עם סיום בנייתו ב 1916. צלם לא ידוע

תמונה 3 : חזית בית החרושת "האחים-שלוש" . מתוך תיק תיעוד בית שלוש  (בר-אור, 2001 )

תמונה 4: חזית בית- שלוש בשנת 1920: עמודי גדר ושער בנוי חוליות ; כולם מוצרי בטון מבית החורשת , חלקם השתמרו.  מתוך תיק תיעוד בית שלוש  (בר-אור, 2001 )

תמונה 5 : עמודי גדר ( המכונים גם בלוסטרדות)  מקוריים . ממתינים לשימור והתקנה מחדש .  צילום : טלי אולך-איל

תמונה 6 : פרסומת למכשיר לייצור לבני בטון, מתוך Sears Catalog, 1910

תמונה 7 : קטלוג לבני בטון מתוך  Sears Catalog, 1910

תמונה 8 : יציקות  בשיטת הדחיסה היבשה  בחממת אשפה במפעל ארכו,  2017. צילום: יותם כרמל .

תמונה 9 : קטע משחזור חזית בית החרושת האחים שלוש .  הלבנים ואדן החלון משוחזרים בשיטת האבן היצוקה בדחיסה יבשה. צילום: טלי אולך-איל .

[1] בית החרושת "האחים שלוש "  הוקם  בשטח בית שלוש, בתחילה  כמפעל לייצור מרצפות. ייצור מוצרי הבטון הטרומיים החל בתאריך לא ברור  (אלכסנדרוביץ', 2010)

[2] חברת  ארכו שימור ושחזור  עוסקת בשימור המבנה מאז 2015  בתכנון ובליווי  אדר' אמנון בר-אור ואדר' סיוון אברג'ל. כותבת המאמר משמשת כמנהלת הפרויקט מטעם ארכו.

צרו קשר

שם*

מייל*

טלפון*

הודעה

ארכו ליים חומרים טבעיים לבנייה

אזור תעשייה קיבוץ מורן

כתובת למשלוח דואר: יודפת, ד.נ. משגב 20180

0545392295

049800789

office@arcolime.co.il

ארכו ליים חומרים טבעיים לבנייה

אזור תעשייה קיבוץ מורן |

 

049800789